דב קהת ועורך דין שחר בן עמי*

דב קהת – העורך.

עו"ד שחר בן עמי לשעבר ראש המועצה המקומית שהם וראש משרד המתמחה בתחום השלטון המקומי.
חזרה למצא טיפים בספר


פרק זה כולל פרוט המגבלות והזכויות של נבחרי הציבור לפני הבחירות. כמו כן הוא נועד לאותם ראשי רשויות מקומיות שנבחרו  ולא עמד לצדם בתקופת הבחירות "שומר" שימנע מהם לקבל על עצמם התחייבויות מעבר לתקציב שעמד לרשותם.

כעת אין טעם שנעמיד לרשותכם ייעוץ אודות השאלה כיצד לנהל מערכת בחירות במסגרת התקציב ללא כל גלישה ולזכות בבחירות.

פרק זה נועד להעניק לכם מס' טיפים כיצד לעמוד בהתחייבויות ולצאת מזה בשלום.


1.  מה הוא חוב?

שאלה זו, אשר לכאורה, יש לגביה תשובה ברורה, מסתבר כי איננה ברורה כלל. מן הראוי להעמיד בפרונט איש מקצוע שיבחן את כל התביעות ויגיע לסיכום מקובל של חובות מוכחים. במסמך זה מן הראוי לפרט גם, סכומים / דרישות, במחלוקת כי כל אלו יגיעו "בסופו של יום" לשולחנו של ראש הרשות המקומית.


2. מה אסור לעשות?

  • יש להיזהר זהירות רבה שלא להיכשל במסגרת זו של תשלום חובות במעשים שאינם עומדים במבחן חוק מימון הבחירות ו/או כל חוק או דין רלוונטי אחר.
  • יש להימנע מכל הבטחות ל"תמורה חלופית".
  • יש להימנע ככל הניתן מחובות לא מסודרים/סגורים.

3. דרכים לפתרון הבעיה.

3.1  מציאת שותפים.

  יש לבחון באיזה מידה השותפים לרשימה מוכנים לקחת על עצמם חלק מהנטל.

3.2  מימון הבחירות.

  יש לבחון גיוס נוסף במסגרת חוק המימון.

3.3  פריסת תשלומים.

  יש להגיע להסדר פריסת תשלומים עם הנושים.

3.4  גיוס הלוואה אישית.

ראש רשות מקומית יכול לגייס הלוואה אישית ולפרוס את ההחזרים שלה לאורך תקופת הקדנציה תוך שיעבוד חלק מהשכר העתידי כראש רשות מקומית.


לסיכום

היה טוב לולא נשארו לך חובות בסוף הדרך המוצלחת לבחירתך כראש הרשות המקומית. אולם מעת שנקלעת למצב של חובות עליך לפעול בזהירות ובשיקול הדעת להסדרת חובותיך, על מנת שאלו לא יהוו מכשול בהמשך דרכך. התנהגותך להסדר חובות עשויה להעניק לך קרדיט לכל אורך הקדנציה בכל תחומי העשייה בהם תהיה מעורב.

 


מגבלות נבחרי הציבור*


* לקוח מתוך החוברת החלטות והנחיות בעניין הבחירות
לכנסת ולרשויות המקומיות 2003-2004

כללי:

1. ס' 17 ג (ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה),
תשי"ט-1959
(להלן: "חוק
הבחירות"
), כי קנסות המוטלים על רשימה או מועמד, המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות,בגין הפרת צו מניעה שניתן על-ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ינוכו מכספי מימון הבחירות שלהם זכאית הרשימה, על-ידי יושב ראש הכנסת בהוראת יושב ראש ועדת הבחירות. זאת יעשה,ככל הניתן לפני העברת כספי המימון
לידי הרשימה.(עמ' 88-90 תר"מ 21/03 ניר ברקת נ' אורי לופליאנסקי ירושלים) 

ניקוי מודעות תעמולה לאחר הבחירות:


1. ס' 17 ג(ב) לחוק הבחירות מסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות לרשות המקומית לנקות ולשקם בעצמה אזורים בהם
מודעות תעמולה שהשאירו אחריהן מפלגות לאחר תום הבחירות ולהורות ליושב ראש הכנסת לנכות את עלות הביצוע מכספי מימון המפלגות, שתלו מודעות אלה,ולהעביר את הכספים שנוכו ליידיהגוף שעליו הוטל ביצוע הנדרש על פי הצו.(עמ" 85-86  תב"כ 29/16עיריית מעלות תרשיחא נ' מרץ ואח')

 

שימוש במשאבי הרשות המקומית לצורכי תעמולה(להוציא
אירועים רשמיים מטעם המועצה)

1. לפי ס' 75 לחוק הרשויות המקומיות(בחירות)
תשכ"ה-  1965
(להלן:"חוק
הרשויות המקומיות"
) קיים איסור על עובד רשות מקומית בעל סמכות מנהלית או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל לקחת חלק בתעמולת הבחירות בתחום רשות מקומית שבה מתקיימות בחירות ( עמ' 100-101 אילן גלבסקי נ' הליכוד בראשות יעקוב פרץ,  וגם עמ' 104-105 תר"מ 118/03 אילן גלבסקי נ' הליכוד).

2.   ס' 2(א) לחוק הבחירות קובע בין היתר  איסור על שימושבהקשר של תעמולת בחירות בכספים של גוף מבוקר או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו ולא יעשה שימוש במקרקעין או מטלטלין המוחזקים על ידי גוף כזה. בפירוש הנרחב ביותר לחוק זה,ניתן לכלול בו גם עובדים ששכרם משולם על-ידי העירייה, בעודם עוסקים בתעמולת בחירות. לכן חל איסור על עובדי עירייה  לעסוק בשעות העבודה בתעמולה לטובת בעל תפקיד בעירייה המתמודד בבחירות. ס' זה חל אף כאשר העובד בחופשה ולכן  גם קיים איסור על עובדי עירייה ליטול מרצונם החופשי יום חופש ולנצלו לענייני תעמולה לטובת ראש הרשות.(עמ' 102-103 תר"מ 173/03 רון פרומר נ' ג'קי סבג) יחד עם זאת,עובד שניתנה לו חופשה באופן פורמאלי ויום זה נכלל בימי חופשתו לא ניתן לכלול אותו בגדרי ס' 2(א) הנ"ל קרי,כשימוש אסור בנכסי ציבור. (עמ' 235 -236 תר"מ אבי בינמו נ' דוד עמר)  

3. כאמור, חל איסור חמור לעשות שימוש במשאבי הרשות לתעמולת הבחירות,בין במישרין ובין בעקיפין,בין בתשלום ובין בתמורה  וזאת כמשתמע מס' 2(א) לחוק הבחירות. עקרון השוויון המחייב לצמצם , ככל הניתן, את היתרון היחסי שיש לעומד בראש הרשות על פני מועמדים אחרים. הצמצום יעשה על-ידי מניעת שימוש העומד ברשות במשאבי הרשות ובעובדיה לשם ניהול תעמולת בחירות.

בהתאם לכך, נאסר על שימוש בעלון המועצה, בעובדיה, או בציוד השייך לה לצורך תעמולת בחירות במישרין או בעקיפין. משמתקרבים ימי הבחירות, אף חייב ראש המועצה להימנע מלפנות לציבור בפרסומי המועצה בשמו, או לנאום באירועים שמקיימת המועצה לקהלובהם יפליג בתיאור הישגיו.(עמ' 95-97 32/03 סיעת "לב" נ' רפי סויסה-ראש מועצת מזכרת בתיה וגם עמ'  106-107, תר"מ 77/03  ירון עובדיה נ' משה מנשה-ראש המועצה האזורית עמק לוד, תר"מ 12/20 עו"ד ליאל אבן-זוהר ואח' נ' מר דב צור ועיריית ראשון לציון).  לפי עקרון זה גם קיים  איסור השימוש ברכב שהועמד לרשות ראש המועצה,במסגרת תפקידו,לצורכי תעמולה. (עמ' 92-93 תר"מ 104/03 דר' יזהר אילון נ' אלי לוי-ראש המועצה המקומית וגם עמ' 235 -236 תר"מ אבי בינמו נ' דוד עמר )


תעמולת בחירות בעיתונים:

1. חל איסור על פרסום מודעת תעמולה בעיתון ללא הבהרה כי מדובר במודעת תעמולה.
(עמ'109-110תר"מ 35/03אליהו בן דוד נ' יעקוב פרץ).

השתתפות מועמד באירועים רשמיים שמטעם הרשות המקומית:

1. השתתפות מועמדים, המכהנים בתפקידים צבורים, באירועים
שעורכת הרשות המקומית או באירועים שאליהם הם מוזמנים מתוקף תפקידם, אינה אסורה כשלעצמה. אך בתקופת הבחירות על המועמדים להגביל את החלק שייטלו באירוע  ויש איסור מוחלט על קיום תעמולת בחירות ישירה או עקיפה ובכלל זה על הצגת הישגיהם או על עידוד הציבור לבחור בהם.וזאת בהתאם לנובע מ ס' 2א לחוק הבחירות . (עמ' 112-114 תר"מ 62/03 אנדרי אוזן נ' יעקובטרנר-ראש עיריית באר שבע עמ'115-116 תר"מ 166/03 אבי בינמו נ' דוד עמר-ראש העירייה)  כך,לפי עקרון זה חל איסור במהלך תקופת טרום בחירות על פרסום אירועים שאמורים להתקיים לאחר הבחירות אם נוגעים הם לעניינים שעל סדר יומם של המתמודדים בבחירות, שכן לפרסומים עלולה להיות השפעה על ציבור הבוחרים.(עמ'121-123 תר"מ 180/03 סיעת "שהם שלנו" נ' סיעת "לב"). 

יחד עם זאת יש לציין, כי היו מקרים בהם החליטה יושבת
ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת כי חל איסור על יושב ראש הרשות להשתתף באירועים מסוימים כדי למנוע תעמולת בחירות, וזאת בהתחשב בנסיבות הקיימות של אותם מקרים.(עמ'117-118 תר"מ 130/03 אורי שמואל-חבר מועצת יקנעם עילית נ' סימון אלפסי-ראש מועצת יקנעם עילית ועמ' 119-120 סיעת "עיר חופשית" נ' יצחק אוחיון –ראש העירייה)

2. לפי ס' 8 לחוק הבחירות,חל איסור על ניהול תעמולת בחירות בליווי תוכניות בידור, לרבות הופעה של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים, מתן מתנות והגשת מאכלים או משקאות משכרים, פרט למסיבות בבתים פרטיים..(עמ' 112-114 תר"מ 62/03 אנדרי
אוזן נ' יעקוב טרנר-ראש עיריית באר שבע וגם עמ' 134-135 , תר"מ 87/03 אייל רייך נ' "תנופה- צעירים בתנועה מתמדת וגם עמ' 142-143 תר"מ 33/03 שינוי-מפלגת המרכז נ' גבי בן גלים).

3. חל איסור על הטעית ציבור הבוחרים לפי ס' 13 לחוק
הבחירות
. כך, נאסר על פרסום מודעות מהן משתמע כי נקשר הסכם הצבעה בין ראש המועצה לבין מועמד ממפלגה כלשהי לקראת הבחירות אף אם המודעה הינה בבחינת אמת ידועה. (עמ'121-123 תר"מ 180/03 סיעת "שהם שלנו" נ' סיעת "לב", תב"כ 9/19 אייכלר נ' קדימה (17.2013), תר"מ 63/20 צור נ' נחמני (14.8.13)).

 

הבטחת טובות הנאה בעד תמיכה במועמד (לרבות מתנות,קמעות
ברכות ואירועים לרווחת הקהל)

1. לפי ס' 88,89 לחוק הרשויות המקומיות חל איסור על המועמדים לבחירות להבטיח או להעניק טובות הנאה לתומכיהם. כך לפי ס' אלו, נאסר על מועמדים לבחירות לרשות לקיים טיול לתומכיהם ( עמ'  136-137 תר"מ 164/03 יעקוב טרנר נ' משה בורכוב)וגם חל איסור לארגן מסיבה לציבור בוחרים מסוים כאשר ההזמנה למסיבה כוללתתעמולת בחירות( עמ' 138-139 תר"מ 168/03 טלי שחר נ' רשימת "יחד") .

2.  בנוסף, לפי ס' 88(6) לחוק הרשויות המקומיות
חל איסור על שידול אדם להצביע או להימנע מלהצביע למועמד כזה או אחר בדרך של השבעה, קללה, נידוי , חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה או מתן קמע. כך, נאסר על מפלגה לחלק קמעות למצביעים ובהם תמונת חמסה וברכות שונות.(עמ' 126-128,תר"מ 14/03 שינוי בקריית אונו נ' תנועת ש"ס וגם עמ' 129- 130 תר"מ 29/03 סיעת מרצ-ירושלים החופשית נ' רשימת ש"ס בבחירות למועצת עיריית ירושלים וגם עמ' 132-131  תר"מ 24/03 רשימת"תקומה לירושלים בראשות עו"ד שמואל דוד קספר נ' שמואל שקדי).

3. לפי ס' 8 לחוק הבחירות, חל איסור על חלוקת מתנות בקיום תעמולת בחירות. כך נקבע כי חלוקת צנצנות דבש לבוחר מהווה הפרה של ס' זה.( עמ' 146-147 תר"מ 122/03  ציון אסולין נ' דוד ראם ורשימתו) .

 


התניית תמיכה שלטונית בבחירת מועמד פלוני:

1. חל איסור על ניהול תעמולה שיש בה הבטחה , משוא פנים או מתן טובת הנאה באם יבחר המועמד. ( עמ' 155-154 תר"מ 99/03 התנועה למען איכות השלטון נ' יוסי לוי, עמ' 159-160 תר"מ 127/03 ליאה שטיינברג נ' בני רגב ) פרסום הודעה בה נטען כי ממשלת ישראל
תתמוך ברשות רק באם יבחר מועמד זה או אחר אסור לפי ס' 88,89 לחוק הרשויות המקומיות.(עמ' 161-162 תר"מ 83/03 הרב ניסים מלכה נ' חיים ברביבאי).

בהתאם לכך, נאסר על הבטחת טובת הנאה מטעם הממשלה
לבוחרים במועמד מסוים ונאסר פרסום כי ראש הממשלה יתמוך במועמד גם אחרי הבחירות. על הממשלה לתת תמיכה ללא קשר לזהות הנבחר ועל-פי אמות מידה ממלכתיות.
(עמ'155-158תר"מ 157/03 התנועה לאיכות השלטון נ' יואב קעטבי).


הפרעה והטעייה בתעמולת בחירות:

1. חל איסור על המועמדים לבחירות להפריע לתעמולת
הבחירות האחד של השני.( עמ' 167-168 תר"מ 182/03 סיעת יהוד החדשה בראשות יוסי בן דוד נ' עוזי מאיר ראש העירייה). כך, נאסר על מפלגה המועמדת לבחירות להשתמש באותו שם של מפלגה אחרת, אפילו אם הוסיפה את שמו של העומד בראשה . במעשה זה יש
משום הטעיית ציבור הבוחרים. ( עמ'170-171  תר"מ 138/03 רשימת "יאפא" נ' רון חולדאי).

 

2. על פי ס' 13 לחוק הבחירות חל איסור על פרסום סקר מטעה בהיותו הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת הבחירות. (עמ' 171-172 תר"מ 167/03 דר' יגיל לוי נ' גבריאל אסרף, תר"מ 130/20 מר מוטי פרנקו נ' "רמלוד פלוס" ואח' (1.10.2013))

 

שילוט תעמולה:

1.  ס' 10 (א1) (1) לחוק הבחירות מתיר פרסום מודעת תעמולת בחירות גם על גבי דירות מגורים או על משרדיה או מועדוניה של
מפלגה.  על שלטים אלה חלה החובה שבס' 10 (א)(3) לחוק הבחירות לציון פרטי המזמין והמדפיס ,כאמור באותו סעיף.(עמ'174-178תר"מ 60/03 שינוי מפלגת המרכז נ' אילן דוקורסקי)

2. יש לציין כי נקבע שהגדרת "דירת מגורים" בס' 10(א1)(1) לחוק הבחירות מתייחסת ליחידת מגורים נפרדת, ובכלל זה בית מגורים פרטי או דירה בבית משותף, כאשר האזור המותר להצבת מודעות תעמולה הינו שטח הדירה,לא כולל השטח המשותף לכלל הדיירים, כגון קיר חיצוני של בית משותף או חצר משותפת. עוד נקבע כי חל איסור לתלות מודעות ברשות הרבים , ובכלל זה על גדר חיצונית למבנה,הגובלת ברשות הרבים, אך מותר להציב מודעותבתוך חצר פרטית אם כי לא בסמיכות לגדר.(עמ'174-178 תר"מ 60/03 שינוי מפלגת המרכז נ' אילן דוקורסקי, עמ' 183-184 תר"מ 146/06 זהבה צורף נ' רונן פלוט)

3. בנוסף, חל איסור על תליית שילוט על מגורים של עובדי ציבור (87/20 רשימת מהפך ברמה בראשות נורית אבנר נ' מר יצחק רוכברגר- ראש עיריית רמת השרון ואח' (8.9.2013).

4. חל איסור על פרסום שלטי תעמולה במרכז מסחרי לפי סעיפים  9,  ו10 (א)(4) לחוק הבחירות( עמ\ 179-180 תר"מ 73/03 יהודה בן קסוס נ'
אלי ברדה-ראש עיריית מגדל העמק)  בהתאם כך, חל ואיסור על תליית שלטי תעמולה על ארונות סעף גדרות ותחנות אוטובוס.( עמ' 185-186 תר"מ 161/03 פרדי מליק נ' אבי בינמו).

5. המועצה מחויבת לפרסם על לוחות המודעות שברשותה פרסומי
תעמולה באורח שוויוני לכל המועמדים. ( עמ' 187-188 תר"מ 156/03 מיכאל פרידמן נ' זמיר בן ארי-ראש המועצה)

פרסום מודעות תעמולה:

ס' 10 לחוק הבחירות קובע הגבלות של מודעות מודפסות בתעמולת בחירות.( עמ' 146-147 תר"מ 122/03 ציון אסולין נ' דוד ראם ורשימתו). למשל:

1. ס' 10 (ב) (1) לחוק הבחירות מגביל את גודלה של מודעת תעמולה המתפרסמת בעיתונות ל-40 אינץ' (עמ' 109-110תר"מ 35/03אליהו בן דוד נ' יעקוב פרץ).אופן חישוב שטח המודעה יעשה על-ידי הכפלת אורכה ברוחבה של המודעה. ( עמ' 192-193 תר"מ 59/03 הליכוד-סניף
מגדל העמק נ' "קורא בקפה"-מקומו קהילתי).

2. לפי ס' 10 (ב)(5) לחוק הבחירות, אין לפרסם מודעות תעמולה בלי לנקוב בשם המפרסם ופרטיו .(עמ' 194-195 תר"מ 48/03 פיני קבלו נ' ז'קי לוי).

 

איסור שימוש בילדים בתעמולה:

1. לפי ס' 2ג לחוק הבחירות חל איסור להעסיק ילדים מתחת לגיל 15 בתעמולת הבחירות. התכלית מאחורי חקיקה זו היא למנוע ניצול דמות הילד או דבריו לצורך עשית נפשות למען רשימה או מועמד בבחירות. ( עמ\ 198-199  ת"רמ27/03רשימת "תקומה לירושלים בראשותעו"ד שמואל דוד קספר" נ' שמואל שקדי וגם עמ' 200-201 תר"מ 150/ 03 שינוי נ' פאר וייסר )

פרסום סקרי בחירות:

1. ס' 13 לחוק הבחירות אוסר על פרסום סקר
מטעה,בהיותו הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת הבחירות.( עמ' 207-208 תר"מ 167/03 דר' יגיל לוי נ' גבריאל אסרף).

 

עימות טלוויזיוני-הפליה בין מועמדים:

1.  לפי ס' 5(א)(1) לחוק הבחירות חל איסור על תעמולת בחירות בתקופה של 60 ימים לפני הבחירות. ( עמ' 214-217 תר"מ 26/03
יוסי טל-גן נ' ניר ברקת)

 

שימוש באות הרשימה או בכינויה:

1. ס' 7 לחוק הבחירות אוסר על תעמולת בחירות באמצעות השימוש באות המציינת רשימת מועמדים,פרט לתקופת 42 יום לפני הבחירות. (עמ' 219-225 תר"מ 54/03 רשימת "יוזמה אזרחית" נ' אסף דעבול וגם תר"מ 42/03 תנועת הליכוד סניף רמת-גן נ' תנועת "בר רמת גן בראש" וגם תר"מ 70/03 סימה שמיט נ' רוביק דנילוביץ  וגם תר"מ 84/03 מימון אבוקרט נ' שלמה סבג, תר"מ 59/20 מר אלון סומך ואח' נ' מר אבי נעים – ראש המועצה המקומית בית אריה (6.8.2013), תר"מ 84/20 גב' רונית אנפרוינד כהן נ' מר צבי גור – ראש עיריית יבנה ואח' (2.9.2013))

 

הפרעה והטעייה בתעמולת בחירות:

1. חל איסור על כל המועמדים להימנע מלהפריע לתעמולת הבחירות האחד של השני.( סיעת "יהוד החדשה" בראשות יוסי בן דוד נ' עוזי
מאיר-ראש העירייה)

 

זכויות נבחרי הציבור:

1. נראה כי ראש המועצה פעיל הרבה יותר במתן שירותים(כגון-
סלילת כבישים, בניית גדרות וכו') בסמוך לבחירות. אך זהו יתרון שיש למועמד שעומד בראש הרשות, וכל עוד הוא ממלא את תפקידו אין לראות בכך שוחד בחירות.( עמ' 94 תר"מ 135/03 סאלח סלים נ' עאטף חאג'(אעבלין) )


2. לא קיים איסור בחוק הבחירות על קיום כנס פעילים לקראת
הבחירות.( עמ' 124 תר"מ 175/03 שינוי מפלגת החילונים נ' דנילוביץ רוביק).


3. לפי ס' 8 לחוק הבחירות נקבע כי תעמולת בחירות לא תהיה
קשורה למתן מתנות.  יחד עם זאת דברים פעוטי ערך לא יחשבו למתנות(עמ' 129-131 תר"מ 29/03 סיעת מרצ-ירושלים החופשית נ'רשימת ש"ס בבחירות למועצת עיריית ירושליים)

4.  קיום ערב הוקרה לפעילים במטה בחירות אינו אסור כשלעצמו
מס' 8 לחוק הבחירות, אך קיום אירוע שכזה עלול למשוך אחריו אנשים שאינם פעילים במטה המועמד ולכן, חלה הגבלה על הזכאים להשתתף בערב ההוקרה.( עמ' 142-143 תר"מ 33/03 שינוי-מפלגת המרכז נ' גבי בן גלים).

 

5.  כאמור,ס' 10 (א1) (1) לחוק הבחירות מתיר פרסום מודעת תעמולת בחירות גם על גבי דירות מגורים או על משרדיה או מועדוניה של
מפלגה.  שלטים  אינם כפופים למגבלת הגודל הקבועה בס'10(א)(1) לחוק הבחירות.( עמ'174-178 תר"מ 60/03 שינוי מפלגת המרכז נ' אילן דוקורסקי)

6. הצגת שילוט תעמולה באמצעות אחיזתו על-ידי פעילים אינה
אסורה אף אם הם קטינים. ( עמ'202-203 תר"מ 158/03 זמיר בן-ארי נ' מיכאל פרידמן)

7. משדר שתוכנו הוא עימות טלוויזיוני בין המתמודדים אינו
בבחינת תעמולת בחירות ולפיכך אינו אסור לפי ס' 5(א)(1) לחוק הבחירות, כל עוד הוא אינו חורג מהמתכונת המאפיינת משדרים מסוג זה. קרי, בין היתר, על העימות להתקיים בתנאים המקיימים שוויון בין המשתתפים בו. יחד עם זאת אין זה אומר כי בכל משדר יש לשתף את כל המועמדים בבחירות, שכן במידה ומס' המועמדים הוא גדול, עלול
הדבר ליטול את המשמעות והעוקץ מן המשדר כולו. לכן ניתן להבחין לפי פרמטרים בלתי תלויים,בין מועמדים מובילים לבין אלה שהסיכויים שלהם להיבחר קטנים. חשוב לציין כי, מן הדין שמועמד שלא שותף במשדר פלוני,יוזמן להשתתף באחר,אשר בו תינתן לו האפשרות
להציג עמדתו בדרך דומה.( עמ' 214-217 תר"מ 26/03 יוסי טל-גן נ' ניר ברקת)

8. לפי ס' 75 לחוק הבחירות לא ניתן להוציא צו מניעה כוללני על השתתפות פעילה כלשהי של כל עובדי הערייה בתעמולת בחירות, של חברה פרטית המספקת לעירייה שירותי גבייה. זאת מכיוון שהס' הנ"ל אוסר על עובד רשות מקומית בעל סמכות מנהלית או בתפקיד הכרוך במגע עם הקהל לקחת חלק בתעמולת בחירות. (עמ' 235 -236 תר"מ אבי בינמו נ' דוד עמר) .


 


 כשרות ופסלות לבחור ולהיבחר לרשויות המקומיות

 א. פתח דבר:

סוגיית הזכות לבחור ולהיבחר היא סוגיה מורכבת, במיוחד
לאור העובדה שהיא מוסדרת בדברי חקיקה רבים. במאמר זה יש ניסיון להבהיר את הזכויות והחובות של המעמדים לבחירות ברשויות המקומיות. לשם הבהרה-המאמר יעסוק בבחירות לעריות ולמועצות המקומיות בלבד-למעט מועצות אזוריות.

 ב. הזכות להיבחר כחבר מועצה ברשות מקומית:

1. סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) (להלן: "חוק הבחירות"
):  לפי סעיף זה, הזכות להיבחר כחבר מועצה ברשות מקומית ניתנת לאדם שנתקיימו בו כל אלה:

א. שמו רשום בפנקסו הבוחרים לאותה רשות מקומית: יש צורך בהתקיימות שני תנאים מצטברים: יום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות, הוא תושב של אותה רשות מקומית (במידה ושמו לא רשום כדין במרשם האוכלוסין כתושב של אותה רשות, רשאי המועמד לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבקשה לכלול את שמו).

ב. גילו הוא 21 ביום הגשת רשימת המועמדים:  גיל הזכאות לבחור הוא 17, וגיל הזכאות להיבחר הינו 21.

ג. הרשות המקומית בה נערכות הבחירות הינה מקום מגוריו הקבוע של המועמד.

ד. המועמד אינו פסול לפי חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד-1964 (להלן: "חוק ההגבלה" ):  לפי חוק זה, עובדי מדינה, חיילים בשרות קבע בצה"ל, עובדים לא ארעיים באותה הרשות בה מתקיימים הבחירות , ועובדים הנושאים בתפקידים המפורטים בתוספת לאותו חוק (כגון- שוטרים ופקידי שומה), פסולים מלהגישמועמדות, וזאת ללא קשר לדרגתם.  יש לציין כי ההגבלות חלות על כל גוף ממלכתי שהוקם כחוק ושהוכרז כגוף ציבורי. לדוגמה- ביטוחלאומי. בפסיקה נקבע כי ההגבלה חלה גם על ראש רשות ממונה. חשוב להדגיש כי ההגבלה שבחוק אינה חלה על ראש המועצה וסגנו (כיוון שמקבלים שכר מהרשות כנבחרים ולא עובדים), והפסיקה הוסיפה כי ההגבלה אינה חלה גם על ראש מועצה דתית. מטרת החוק הינה למנוע מאנשים המחזיקים בעמדות מפתח, לנצל את תפקידם להשפיע על ציבור הבוחרים, ובכך ליצור יתרון לא הוגן. 

עובד מדינה או עובד רשות מקומית שתפקידו הוא בין אלה המנויים בתוספת לחוק ההגבלה יכולים בכל זאת להציג את מועמדותם למועצת הרשות המקומית. אם מדובר בעובד מדינה  המציג אתמועמדתו למועצה או לראש הרשות, עליו להתפטר משירות המדינה. אם מדובר בעובד רשות המציג מועמדותו למועצה, עליו לצאת לחופשה מעבדותו.

ה. המועמד אינו מכהן בתפקיד שיפוטי

ו. המועמד אינו נדון לעונש מאסר לתקופה העולה על 3 חודשים: ביום הגשת המועמדות טרם עברו 7 שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן נקבע על-ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי בעברותיו אין משום קלון.

ז. המועמד לא הוכרז כפסול דין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962

ח. המועמד לא הוכרז כפושט רגל או שעברו יותר משנתיים מיום
שהוכרז ככזה

2. סעיף 8 לחוק הרשויות המקומיות:  אדם שהגישמועמדתו לבחירות ברשות מקומית אחת אינו יכול להיות מועמד ברשות מקומית נוספת.

3. סעיפים  125א ו125ב לפקודת העיריות (נוסח חדש)  (להלן:"פקודת העיריות" ) וסעיפים 108א ו 108ב לצו המועצות המקומיות (א),התשי"א-1950 וצו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג-1953 (להלן: "צו המועצות המקומיות א' וב'" ):  חבר מועצה שפרש מסיעתו בעת כוהנת המועצה היוצאת, והוא אינו מוכן להתפטר, לא יכול להיות מועמד לבחירות מטעם סיעה כלשהי במועצה היוצאת (או מטעם סיעת כנסת). בפסיקה נקבע כי חבר מועצה כזה, יוכל להיכלל ברשימת מועמדים המוגשת על-ידי קבוצת בוחרים. להסרת הסייג,על אותו חבר מועצה להתפטר תוך 30 יום מיום פרישתו מהסיעה.

 

בחוק מפורט התהליך לפיו נקבע דבר הפרישה. יש להדגיש כי
אם לא נעשה התהליך הקבוע בחוק, הפרישה לא קיימת ולא חלות הסנקציות שבחוק, אף אם נעשה מעשה שהוא לכאורה בגדר מעשה פרישה. אם קבע ראש הרשות (או ביהמ"ש) את דבר הפרישה, הוא מחויב למסור על כך הודעה לפקיד הבחירות של אותו ישוב. נקבע בפסיקה כי התפצלות סיעות במסגרת ישיבת הזדהות שלפני הבחירות, אינה נחשבת לפרישה מהסיעה.

ג. הזכות להיבחר כראש רשות מקומית

4. סעיף 4(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה- 1965 (להלן: "חוק הבחירה הישירה"):  סעיף זה עוסק בזכות להיבחר כראש רשות מקומית. הדרישות הן כי על המועמד להיות אזרח ישראל, על המועמד חלה החובה להיות רשום במקום הראשון מטעם אחת מרשימות המועמדים ובנוסף, כל המגבלות והתנאים החלים על מועמדים לחברות במועצה(כמפורט לעיל), חלים גם על מועמד לראש המועצה .

5. סעיף 4(ג) לחוק הבחירה הישירה: סעיף זה עוסק במגבלות מיוחדות החלות על ראש רשות מקומית והן אינן חלות על מועמדים לחברים במועצה. קציני צבא ומשטרה בדרגות מסוימות מנועים מלהגיש מועמדות לראש רשות מקומית, אלא אם חדלו למלא את תפקידם 100
ימים לפחות לפני יום הבחירות. נראה כי הכוונה בלחדול מלמלא את תפקידם הינה כי הם יתפטרו מתפקידם ולא די בכך שיצאו לחופשה ללא תשלום.

 ד. הגבלות החלות על מועמדים לראש הרשות או למועצת הרשות:

6. סעיף 75 לחוק הרשויות המקומיות:  סעיף זה עוסק בהגבלה לעניין תעמולת בחירות. עובדי מדינה בעלי סמכות מנהלית או המבצעים תפקיד הכרוך במגע עם הקהל, לא ישתתפו בתעמולת בחירות. אין משמעות לדרגתו של העובד לעניין סעיף זה.  בהקשר זה מתעוררות השאלה מהו הדין לגבי עובד רשות אשר מבצע תפקיד הכרוך במגע עם הקהל, ולכן מנוע מלהשתתף בתעמולת בחירות, אבל הוא לא מחויב להתפטר מתפקידו לצורך ההתמודדות לבחירות.האם  די שייצא לחופשה ללא תשלום או שהוא מחויב להתפטר? מדיניות משרד הפנים בעניין זה היא כי די שאותו אדם יצא לחופשה ללא תשלום על מנת שיהיה רשאי לעסוק בתעמולה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שאלה זו טרם הובאה להחלטה של ביהמ"ש, ולכן אדם כזה לוקח על עצמו סיכון שבהמ"ש יקבע מדניות מחמירה מזו של משרד הפנים. גם חיילים בשירות סדיר, בשירות קבע  או בשירות מילואים פעיל (ניתן לבקש דחית שירות), מנועים מלהשתתף בתעמולת בחירות. יש להדגיש כי הסעיף חל לא רק על מועמדיםאלא גם על עובדים שאינם מועמדים.

7. ישנם הוראות חוק נוספות המגבילות את המתמודדים לרשות
המקומית לעניין תעמולת בחירות ולעניין התנהגותם טרם הבחירות
:

א. ס' 2(א) לחוק הבחירות: סעיף זה קובע, בין היתר, איסור על שימוש בהקשר של תעמולת בחירות בכספים של גוף מבוקר או תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו. בפרוש הנרחב ביותר לחוק זה ניתן לכלול בו גם עובדים ששכרם משולם על-ידי העירייה, ולכן על עובדים כאלה חל איסור להשתתף בתעמולת בחירות בשעות עבודתם. סעיף זה חל גם כאשר העובד בחופשה.( אלא אם כן ניתן לו יום חופשה באופן פורמאלי).

בנוסף, סעיף זה מגביל את השתתפות מועמדים המכהנים בתפקידים ציבוריים, באירועים שעורכת הרשות המקומית, או באירועים שאליהם הם מוזמנים מתוקף תפקידם, באופן שנאסר עליהם לקיים תעמולת בחירות ישירה או עקיפה במהלך האירועים. בהתאם לכך, למשל, חל איסור בתקופת טרום בחירות על פירסום אירועים שאמורים להתקיים אחרי הבחירות אם נוגעים הם לעניינים שעל סדר יומם של המתמודדים לבחירות, וזאת מתוך חשש להשפעה על ציבור הבוחרים.

ב. לפי סעיף 8 לחוק הבחירות חל איסור על ניהול תעמולת בחירות בליווי תוכניות בידור, ליווי הופעה או מסיבת ריקודים ובהגשת מזון ומשקאות.
כמו כן, חל איסר על חלוקת מתנות בקיום תעמולת בחירות. אם זאת, דברים פעוטי ערך, לא ייחשבו למתנות.

ג. סעיפים 88,89 לחוקהרשויות המקומיות : סעיפים אלו אוסרים מועמדים לבחירות להבטיח או להעניק טובות הנאה לתומכיהם. בהתאם לכך נאסר על מועמדים לבחירות לרשות לקיים טיול לתומכיהם ומכך גם נאסר על פרסום הודעה שיש עימה הבטחה כי ממשלת ישראל תתמוך ברשות רק באם יבחר מועמד כזה או אחר.

כמו  כן, לפי סעיף 88(6) לחוק הרשויות המקומיות נאסר על שידול אדם להצביע, או להמנע להצביע לאדם כזה או אחר, בדרך של קללה, נידוי, חרם וכיו"ב. בהתאם לכך, נאסר על מפלגה לחלק קמעות למצביעים.

ד. סעיף 13 לחוק הבחירות: סעיף זה  קובע כי חל איסור על קיום הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת בחירות, על מנת לא להטעות את ציבור הבוחרים. בהתאם לכך חל איסור על פרסום מודעות מהן משתמע כי נקשר הסכם הצבעה בין ראש המועצה לבין מועמד ממפלגה כלשהי לקראת הבחירות, אף אם הדבר הוא בבחינת אמת ידועה.

ה. רשימה מנועה :

8. סעיפים 39א ו39ב לחוק הבחירות : סעיפים אלה דנים ברשימות מסוימות המנועות מלהשתתף בבחירות, כאשר המוסמך לפסול את הרשימה הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. המדובר ברשימות אשר יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מ"י כמדינתו
של העם היהודי, או שהיא  שוללת האופי הדמוקרטי של המדינה, או שהיא מסיתה לגזענות.

ו. הזכות לכהן כחבר מועצה ברשות מקומית:

יתכנו מצבים בהם במהלך כהונתו של ראש הרשות ושל
המועצה, מתקיימים באחד מהנבחרים תנאים, שנוצרו במהלך הבחירות או שלא היו ידועים לפני הבחירות, הפוסלים אותו מלהמשיך לכהן בתפקידו. יש להדגיש כי ראש רשות נחשב גם כחבר מועצה ולכן, כל המנוי בסעיפי החוק לעניין פסלות מכהונה של חבר מועצה, חל גם
עליו.

9. סעיפים 120א, 123א,123ב לפקודת העיריות וסעיפים 101א,
105, 105א לצו המועצות המקומיות
א' וב'):  המשותף לסעיפים הנ"ל הוא שאם אותו נבחר הינו עובד בשכר של המדינה/ הרשותהמקומית, אזי הוא מנוע מלכהן כחבר מועצה באותה רשות. ( אם העובד אינו מקבל שכר-מצב של חל"ט-אז ההגבלה אינה חלה).  כמוכן, המשותף לכל הסעיפים הוא העיקרון  הקובע כי על נבחר ציבור אסור להיות במצב של ניגוד עניינים בין כוהנתו ככזה לבין תפקידיו האחרים. עובד באותה רשות נתפס מלכתחילה כנתון במצב של ניגוד עניינים, ולפיכך הוא פסול מלכהן כחבר מועצה. לעומת זאת, כאשר מדובר בעובד מדינה או עובד ברשות מקומית אחרת, מגביל החוק רק בעלי תפקידים מסוימים העלולים ליצור סתירה או אי התאמה עם כהונתם כחברי מועצה. מטרת החוק הינה להגן על האינטרסים של המועצה המקומית שעלולים להיפגע. מטרה נוספת הינה ערכית-להבטיח קיום שירות ציבורי תקין ואת אמון הציבור. בפסיקה נקבע כי המבחן לקיום ניגוד עניינים הינו מבחן אובייקטיבי לפיו די בחשש סביר לקיום ניגוד עניינים . ביהמ"ש קבע כי העילות המנויות במפורש בחוקלגבי ניגוד עניינים אינן ממצות את כל המקרים של הפסילה לכהונה . האיסור על ניגוד עניינים מהווה עקרון מהותי של המשפט הציבורי. יחד עם זאת,כאשר הבסיס לניגוד עניינים הוא בהלכה הפסוקה ישתדלביהמ"ש לנקוט באמצעי פחות דרסטי מקביעת פסלות לכהונה.

לגבי יו"ר מועצה דתית: נקבע בפסיקה כי הוא יכול
להיות מועמד בבחירות לרשות מקומית ואין מוטלת עליו החובה להתפטר או אף לצאת לחופשה, אך במידה ונבחר לא יוכל לכהן בשני התפקידים יחד.

לגבי עובדי גופים הקשורים לרשות מקומית: בפסיקה נקבע כי עובד גוף כזה ייחשב כעובד בשכר של הרשות המקומית, ולכן יהיה פסול מלכהן אם הגוף המדובר הוא גוף של הרשות המקומית או משותף לה, או אם הרשות המקומית נושאת בכל או בחלק מתקציבו, או במידה ומשכורתו של חבר המועצה מגיעה כולה או חלקה, מכספים המוקצבים על-ידי הרשות המקומית. (עמדתו של היועץ המשפטי לשעבר במשרד הפנים, עו"ד שלום זינגר, הינה כי הכללים הנ"ל מתאימים לגבי עובדי תאגידים עירוניים, עמותות וחברות כלכליות שעיקר תקציבן מהרשות המקומית).

הצד המעשי: לפי ס' 123א לפקודת העיריות, וס' 105 לצו המועצות המקומיות, אם נראה לראש הרשות שמתקיימת בחבר המועצה אחת מעילות הפסילהלפי הסעיפים הנ"ל, עליו להודיע לאותו חבר באמצעות מכתב רשום על התפנות מקומו במועצה. דרך משלוח ההודעה הינו חשוב ביותר. בפסיקה נקבע כי אי קיום הוראות החוק בעניין זה תביא להמשך כהונתו של חבר המועצה. נפסק כי הערכאה המוסמכת לעניין זה הינה ביהמ"ש מחוזי. (אם זאת במידה והפניה אינה מבוססת על הפקודה או על הצו הרי נראה כי ניתן לפנות לבג"צ).משנשלחה הודעה על-ידי ראש הרשות אין היא ניתנת לביטול אלא על-ידי בית משפט.

10. סעיף 3(א) לחוק ההגבלה:  חבר מועצה שהיה לעובד מדינה, שירות התעסוקה או הביטוח הלאומי, באחד מהתפקידים המנויים בתוספתלחוק ההגבלה, יחדל מלכהן כחבר מועצה.

11. חוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם,
התשי"א-1950 (להלן: "חוק החסינות" ):
חוק זה אוסר על חבר כנסת לעסוק בעיסוק אחר בנוסף על עיסוקו כחבר כנסת. לפי סעיף 13א1 לחוק החסינות, יש איסור על חבר כנסת לכהן כנבחר בגוף ציבורי גם לא בתמורה.

ז. הזכות לכהן כראש רשות מקומית:

12. סעיף 18 לחוק הבחירה הישירה: לפי סעיףזה, ראש רשות שחדל להיות חבר מועצה יפסיק לכהן גם כראש רשות. מכאן, כי כל התנאים הפוסלים חברות במועצה, פוסלים גם כהונה כראש רשות. החדילה מהתפקיד היא מיידית ואוטומטית.

13. סעיף 13א לחוק החסינות: לכאורה סעיף זה קובע כי אם ראש רשות לא מקבל תמורה בשל כהונתו, אזי הוא רשאי לכהן גם כחבר כנסת. כמו כן, מוקנית לחבר הכנסת ארכה של 6 חודשים להחליט באיזו כהונה הם בוחרים, ובינתיים לקבל שכר גם כראש רשות וגם כחבר
כנסת. אולם, ביהמ"ש חייב ראשי ערים שנבחרו לכנסת  להפסיק את כהונתם ברשות המקומית אם ברצונם להמשיך לכהן כחברי כנסת, גם אם כהונתם היא ללא תמורה.

14. סעיף 20 לחוק הבחירה הישירה:  אם גזר ביהמ"ש את דינו של ראש רשות בשל עבירה פלילית, ונקבע בפסק הדין כי יש בעבירה הזו משום קלון, תפקע כהונתו שלראש הרשות מיום שפסק הדין בעניין הקלון נהיה סופי.


הקמת הקואליציה

קואליציה יציבה לכל אורך הקדנציה היא ערובה ליכולת תפקוד ולהצלחה בתפקיד של ראש הרשות המקומית.
לפיכך מן הראוי לעשות עבודה יסודית ומעמיקה בתהליך הקמת קואליציה כדי להבטיח יציבותה. מובן כי תהליך הקמת הקואליציה כרוך במגוון רחב ביותר של משתנים, כגון:

תוצאות הבחירות.אחוז חברי המועצה מקרב רשימת ראש הרשות המקומית.

מערכת היחסים בתוך רשימת ראש הרשות המקומית והיקף
ההתחייבויות הפנימית.

מצב הרשימות האחרות והציפיות שלהם.

היסטוריה ועוד...

 

לכן חובה בשלב הראשון  למפות באופן יסודי את המצב הקייםולנתח אותו. רצוי לעשות זאת בעבודת צוות ובליווי אנשי מקצוע ופוליטיקאים מנוסים.יש לעשות את המלאכה באופן מבוקר וזהיר. יש לנסות להיערך בתקופת הביניים בין מועד הזכייה בבחירות ולמועד הפרסום ברשומות. הערכות מוקדמת תאפשר, גם במהלך זהיר ומבוקר, לנצל הזדמנויות היה ותעמודנה על הפרק.

יש לזכור את האמרה כי האויב של הטוב הוא הטוב מאוד.
אמרה זו רלוונטית לעניינינו בשני תחומים:

1. קואליציה מקיר לקיר.

2. רמת הביטחונות.

קואליציה מקיר לקיר

לכאורה, חלומו של ראש רשות מקומית הוא תמיכה מלאה ואוטומטית של כל חברי המועצה בו ובכל מהלכיו.
קואליציה מקיר לקיר נותנת אשליה כי כך יקרה. אולם הניסיון מלמד כי דווקא במצבים של קואליציה מקיר לקיר מתגברת הביקורת הציבורית ומתעוררת אופוזיציה פנימית לראש הרשות המקומית מקרב רשימתו, מצב העלול להוביל למועצה לעומתית.

לעומת זאת אופוזיציה מצומצמת מבטיחה הן שמירת האינטרסים של קבוצות המיעוט והן שמירה על ערנות מתמדת של ראש הרשות המקומית.

רמת הביטחונות

פעמים שבמשאים ומתנים להקמת קואליציה מחפשים בטחונות של 100% ליציבות הקואליציה. אין בטחונות כאלה. לכן מוצע להיות ערניים באשר לצורך בבטחונות אולם אסור להגזים בכך.

 

כיצד מנהלים מו"מ?

על מנת לנהל מו"מ קואליציוני מוצלח חובה לשמור על מספר כללי יסוד.

1. הכנה מוקדמת הכוללת:

·  החלטות ברורות באשר למה רוצים להשיג.

·  החלטות ברורות ביחס לקווים אדומים.

·  החלטות אופציונליות, מה אפשר להציע למי (סגנים, יו"ר וועדות, גופי סמך ועוד).

·  החלטות באשר לאופן ניהול המו"מ (רצוי לבצע סימולציות מוקדמות).

·  לימוד יסודי של המצב תוך תשומת לב מיוחדת לשותפים הפוטנציאליים.

 

2. שמירת כל הסמכויות להחלטות סופיות בידי ראש הרשות המקומית.

3. הקמת צוות מו"מ שיפעל בפרונט ויאפשר מרחב תמרון לראש הרשות המקומית.

4. לא להבטיח דברים שא"א לעמוד בהם (היבטים חוקיים ו/או תקציביים).

5. להימנע ככל האפשר מערוב גורמים חיצוניים (כגון: מרכזי מפלגות) במו"מ.

הסכם קואליציוני

ההסכם הקואליציוני הוא מסמך חשוב ביותר למרות השאיפה שלא להזדקק לו. בכל מקרה מן הראוי כי המסמך יהיה פשוט וברור מחד וסגור ללא חורים מאידך. חובה כי ההסכם ייבדק ע"י צוות של אנשים מנוסים בהם ייכלל עורך דין שיהיה שותף בניסוח החוזה. רצוי
לזכור עורך דין כותב מה שאומרים לו. הוא בדרך כלל לא יחשוב במקומכם.

 

שמירת הקואליציה

אם תהליך הקמת הקואליציה הנו תהליך מסובך, הרי ששמירת
יציבות הקואליציה קשה עשרת מונים. אשר על כן, ראוי שראש רשות מקומית יזכור כי עליו להיות פעיל לאורך כל הקדנציה בטיפוח ושימור הקואליציה כדי למנוע משברים במהלך הקדנציה.

כלים עיקריים שעשויים להבטיח שימור הקואליציה.

1. מעורבות.

2. קשר אישי.

3. אמינות.

 

מעורבות

ראש רשות מקומית חייב לגבש מנגנונים ליצירת מעורבות של חברי הקואליציה בעשייה ברשות המקומית. מעורבות כזו תעניק לחברים
תחושה מתמדת של שותפות אמת.

קשר אישי

חברי קואליציה ובעיקר אלו שאינם מתפקדים בשכר כמהים הן לכבוד והן להתייחסות. דברים אלה הם יכולים לקבל מראש הרשות המקומית
בכל מקרה בו הם נפגשים (אירועים וכיו"ב) והן במסגרת פגישות אישיות מעת לעת.

אמינות

כלי מרכזי של מנהיג / מנהל  היא האמינות. קשה כביכול לשמור על 100% אמינות במערכות כל כך מורכבות, אולם הניסיון מלמד שככל שתהיו קרובים יותר ל100%- (בכל אופן בכל מה שבשליטתכם המליאה) איכות חייכם כמנהיגים תהיה גבוהה יותר.

 

חזרה למצא טיפים בספר