פרק 2: תכנון אסטרטגי והגשמת חזון ראש הרשות המקומית
דב קהת - העורך.
עיצוב החזון, ניסוח האסטרטגיה וגיבוש כיוונים אסטרטגיים לפיתוח
בדרך כלל, נבחרים ובעיקר המועמדים לתפקיד ראש הרשות המקומית מנסחים 'מצע בחירות'. המצע הוא שילוב של רעיונות בקשר לפיתוח הרשות המקומית, רעיונות המהווים תשובות לבעיות אשר היוו עבורם גירוי להחלטה להתמודד. מקור נוסף לרעיונות: נושאים שהועלו על ידי יועצי תקשורת ואשר מייצגים, בדרך כלל, בעיות הדורשות מענה, או טיפול.
אולם, על מנת להוביל רשות מקומית לפיתוח מוצלח, יש לחדד את המטרות אליהן רוצים לחתור. לצורך כך יש לפתח מערכת שלמה של כלים, שהלב שלהם כולל חזון, אסטרטגיה כוללת וכיוונים אסטרטגיים לפיתוח.
החזון הוא ציור של מציאות עתידית אליה רוצים להגיע. ככל שתמונה זו תהיה בהירה יותר למנהיגות כך יהיה קל יותר לנסח אותה ולהעביר כמסר קליט לתושבים ולקהילה כולה. הציבור יוכל לפענח את המסר ולראות תמונה שאותה רצו להעביר אליו. אזרחים יוכלו להגיב, להשתתף בעיצוב אותה תמונת עתיד, שתזכה לקונצנזוס רחב יחסית, ליישוב. ברגע שיש לנו תמונת עתיד, ניתן להפוך אותה לאסטרטגיה. כלומר, למשפט ו/או מס' משפטי מפתח, שיתארו את המוקדים אליה ירוכזו כל משאבי הקהילה בכוח ובפועל כדי לגשר בין המצב הקיים לתמונת העתיד.
ראש עיריית ניו-יורק מינה צוות אסטרטגי כדי שזה יכין מתווה להגדרת החזון שלה (ע"פ עקרונות שראש העיר קבע להם) ולהפקת תוכנית אסטרטגית למימושו. הצוות הגדיר את החזון במשפטים הקצרים הבאים:
ניו-יורק שואפת להיות:
- עיר של שכונות (מיקוד על שמירת המרקם השכונתי למרות שזה מטרופולין).
- עיר אזרחית (מיקוד על התושב, זכויותיו וחובותיו).
- עיר של הזדמנויות (פתיחות למיזמים, לרעיונות לגיוון).
- עיר של סובלנות (קבלת השונה ויצירת מרחב לכולם).
- עיר בינלאומית (בהיבט התיירותי, התרבותי והעסקי).
על בסיס משפטים כגון אלה ניתן לנסח כיווני פיתוח אסטרטגיים מפורטים יותר, אשר יוכלו לשמש בסיס לתוכניות עבודה לביצוע.
לשם הדגמה נציג מודל שפותח עבור אחת הערים בישראל והיכול לשמש מסגרת ארגונית לתרגום החזון לתוכנית מפורטת.
מעיון במודל, ניתן לראות שאנחנו יוצאים ממשפט חזוני ממוקד: עיר של חדשנות ויוזמות, עוברים לקביעות מוקדי התייחסות, כגון, מגורים, קהילה וכד', קובעים איכויות לכל מוקד ולבסוף מתרגמים את כל אלה למשימות.
לדוגמא, בתחום הקהילה הכיוון הוא חיים קהילתיים אינטנסיביים. כדי להגשים גישה זו יושם דגש על קשר בין הנבחרים לקהילה ועל הקמת מוסדות תרבות וקהילה. ישנה גם יוזמה ליצירת קשר עם התפוצות לשם הרחבת הקהילה דרך עידוד העלייה, בגישה הקהילתית – חברתית (אימוץ) ולבסוף - כל המוקדים מתחברים לפרויקט מרכזי מוביל, שיאפיין את החזון באופן מוחשי. כגון, הקמת מרכז ארצי ליזמות ולחדשנות של בני נוער.
מובן, שלכל ראש עיר חזון משלו ולכן עליו גם לעצב דרך משלו להגשים אותו. המודל מסייע בעשיית סדר בתהליך ובמיקוד התהליך. כלים, שיאפשרו לראש העיר להפוך את החזון למציאות.
1. פרוגרמה למגורים.
2. פרוגרמה לתעסוקה.
3. ניתוח דמוגרפי.
4. מודל שינויים במבנה במשק.
