דר' אריה הכט

*ד"ר אריה הכט – כלכלן ואיש מדע המדינה, חוקר ויועץ בנושאי ארגון ומימון הציבורי והרשויות המקומיות, בעבר כיהן כמנהל המנהל לשלטון מקומי ורו"ח לעיריות במשרד הפנים

חזרה למצא טיפים בספר

כיצד נבחרת המועצה

רשות מקומית מונהגת ומתנהלת ע"י נבחרים:

  •  ראש הרשות המקומית, הנבחר בבחירה ישירה על פי "חוק הרשויות המקומיות (בחירות ראש הרשות המקומית וסגניו וכהונתם), תשל"ה- 1975,  וחברי מועצת הרשות המקומית.

  •  חברי המועצה הנבחרים, בדרך כלל אחת לחמש שנים, ב"בחירות כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות", בתהליכים המוגדרים ב"חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה- 1965" ובחוקים המסדירים את מימון הבחירות, הגבלת הזכות להיבחר, דרכי-תעמולה ועוד.

בדרך זו עומדים בראש הרשות המקומית שני אורגנים נבחרים. שני אורגנים אלה אינם נפרדים, כיוון שראש הרשות המקומית הוא גם חבר המועצה בהיותו ראש רשימה. אם לא זכתה רשימתו למספר קולות המספיק לחבר במועצה – הוא יצורף כחבר נוסף למועצה.

מצב מורכב זה מחייב הגדרה זהירה של התפקידים של כל אחד מהם, ציון יחסי הגומלין, בדרך אשר תהיה בונה ומועילה לישוב ולתושבים. פרק זה מתרכז במועצה, וועדותיה וחבריה.

מספר חברי המועצה נקבע במסגרת מכסה הנקובה בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות. בידי שר הפנים שיקול-דעת המאפשר שינוי המספר בנסיבות מיוחדות.

כאמור, הבחירות הן "יחסיות". פירושו של דבר הוא כי הבחירות נערכות לסיעות אשר נרשמו לבחירות, בכל ישוב בפני עצמו, והן מייצגות מפלגות או סיעות וקבוצות מקומיות אשר קובעות את רשימות המועמדים. המועצה מורכבת ממספר יחסי של חברים לפי מספר הקולות הכשרים אשר קיבלה כל סיעה בבחירות.

המועצה נכנסת לתפקידה עם הפרסום הרשמי של תוצאות הבחירות בילקוט-הפרסומים. המועצה מחליפה את קודמתה, אשר מכהנת עד להחלפתה ועשויה לפעול ולקבל החלטות. אכן, ע"פ סעיף 27א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות המקומית וסגניו וכהונתם) הנזכר, "ראש רשות המקומית המסיים את תפקידו" והמועצה שלידו מנועים מהפעלת סמכויות מסוימות, או, שניתן לבטל פעולותיהם תוך זמן קצוב לאחר כניסת ראש רשות מקומית חדש לתפקידו.

דרכי יצירת רוב לראש הרשות המקומית על ידי קואליציה ידונו בפרק נפרד. להלן יתוארו דרכי עבודת המועצה והוועדות, תפקידי המועצה וסמכויותיה, הערכת מעמדה הציבורי וחשיבותה של המועצה.

כיצד פועלים המועצה וחבריה

פעילות המועצה מוסדרת ב"תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל התקין בהן" הנמצא בתוספת השנייה לפקודת העיריות ובתוספת השלישית לצווי המועצות המקומיות, או בפרק השביעי לצו המועצות האזוריות.  התקנון הוא מפורט מאוד ומסדיר את מועדי הישיבות, קביעת סדר-היום, הנוכחות הנחוצה (קוורום), פעילות אפשרית של חברי המועצה (שתתואר בקצרה להלן), פומביות הדיונים, דרכי ההצבעות, הכנת פרוטוקולים והפצתם.

התקנון מפורט מאוד על מנת להבטיח כי חברי המועצה יוכלו להשתתף בדיונים ולהשפיע על ההחלטות. ניסיון רב שנים הראה כי ראש רשות מקומית עשוי למעט את חלקם של חברי המועצה. כמו כן עלולים חברי המועצה, שאינם שותפים בקואליציה, לנסות לשבש את עבודת המועצה על מנת למנוע הצלחת הקואליציה. לפיכך, הקפדה על הוגנות הדיונים וההצבעות, עם קפדנות בדיונים כדי להתרכז בעיקר, עשויים להשיג את מטרות עבודת המועצה.

יושב-ראש המועצה: "ראש העירייה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה" כנקבע בסעיף 34 לתקנון הנזכר. סעיפים נוספים מפרטים את התפקידים והסמכויות ומי ימלא את מקומו כאשר נבצר ממנו להשתתף בישיבה. יחד עם זה מאפשרת פקודת העיריות, בסעיף 130, למועצה שמספר חבריה הוא 27 ויותר לבחור יושב-ראש למועצה מבין חבריה,  אשר לא יהיה ראש העירייה, סגן או חבר הנהלה. יש לראות בכך אופציה לחידוד "הפרדת הרשויות" כך שמעמד המועצה יהיה כגוף מחוקק ומפקח ואילו ראש-העירייה יהיה ראש ה"רשות המבצעת" את תפקידי העירייה ומדווח עליהם. ניתן להיעזר בסעיף זה, או באפשרות להאציל סמכויות, כדי שראש-עירייה החפץ להקל מהעומס המוטל עליו,  יפעל למינוי יושב-ראש אחר למועצה. הדבר עשוי לחזק את הצד הציבורי בעבודת המועצה כפי שידון להלן.

ניהול ישיבות המועצה: התקנון מפרט את מועדי הישיבות ודרכי זימונן. ככלל, על המועצה להתכנס אחת לחודש במועד שייקבע על ידה או בתקנון. על המועצה להתכנס לפחות 10 פעמים בשנה. מתוך התחשבות בחופשות ומועדים ניתן לדלג על שני חודשים. לפי בקשת 1/3 או יותר מחברי המועצה יש לקיים ישיבה שלא מן המניין לנושאים שיפורטו בידי היוזמים. הישיבה תזומן ע"י ראש העירייה תוך 7 ימים משהוגשה הדרישה או שעלה מטעמו נושא המחייב זאת. בדרך כלל זימון הישיבה הוא על ידי מזכיר העירייה/המועצה המקומית תוך ציון מקום וזמן ההתכנסות וסדר היום הנקבע ע"י ראש העירייה.

ישיבה תפתח על ידי היו"ר רק אם נוכח כי יש "מנין חוקי"  (קוורום), שהוא רוב של חברי המועצה. אפשר להמשיך בישיבה אם בכל עת נותרו 1/3 ממספר החברים לכל הפחות.

דיוני המועצה הם פומביים בדרך כלל ורק באורח נדיר ניתן, בנסיבות מיוחדות, לקיים ישיבה "בדלתיים סגורות".

הדיונים מתקיימים לפי סדר היום. יש להשיב לשאילתות של חברי המועצה. יש להתחשב בנושאים שעלו לסדר-היום על ידי חברי המועצה ואושרו במליאה ובנושאים שהמועצה קבעה, בדרך שנמסרה לה, כי יעלו לסדר היום.

ניהול הישיבה הוא בידי יושב-הראש ולו סמכויות להגבלת זמני הדיבור והדיון ולמניעת הפרעות.

הצעות, הצבעות, החלטות ופרוטוקול: הצבעה תתקיים לגבי כל הצעת החלטה, אפילו ההצעה היא יחידה. הצבעה תהיה "מי בעד", ו"מי נגד". ההצבעות הן גלויות (רק במקרה נדיר ניתן במועצה אזורית לדרוש הצבעה חשאית). ההחלטה מתקבלת על פי רוב. במצב של שוויון,  ההצעה אינה מתקבלת! התקנון קובע את דרכי העמדת הצעות נפרדות לאותו עניין, מן המרחיקה-לכת אל המתונה, בכל מקרה "בעד" ו"נגד". אם יש רק שתי הצעות ניתן להעמידן זו מול זו. היה ומנין הקולות אינו ברור יכול יו"ר הישיבה למנות שני חברים שימנו את הקולות.

על פי החוק והתקנון, ניתן לחזור ולדון בהחלטות אשר נתקבלו. ראש הרשות המקומית יכול לדרוש, תוך 48 שעות מקבלת החלטה, דיון חוזר והדיון יתקיים תוך 10 ימים. במקרים אחרים יכול ראש הרשות המקומית או 40% מחבריה לפעול לשינוי החלטה אחר כעבור 3 חודשים מקבלתה. רוב רגיל  של חברי המועצה יכול לשנות החלטות שהתקבלו בדרך דיון רגיל.

ניהול כל ישיבה ותוצאותיה יתועדו בפרוטוקול. הפרוטוקול יכלול פרטים מלאים בדבר קיום הישיבה ובהם המועד והמקום, שמות המשתתפים (תוך דגש על הנוכחים בפתיחת הישיבה), סדר-היום והשאילתות שהוגשו עם התשובות, שמות המשתתפים בכל דיון, ההצעות שהוגשו והנמקתן, ההחלטות שהתקבלו ותוצאות ההצבעות (יכול, שתהיה דרישה לכלול פירוט המצביעים לכל עמדה) וההודעות האישיות. מועצה שמעוניינת בכך, עשויה להנהיג רישום הדברים שנאמרו ע"י המשתתפים בדיונים,  אם בדרך של תמצית הדברים ואם במלואם. יש שהנהיגו הקלטה מליאה של הדיונים כדי שאפשר יהיה לברר אם הדברים שנאמרו, הוצגו כראוי בפרוטוקול. הפרוטוקול יאושר בידי יושב-ראש הישיבה ומזכיר הרשות המקומית ויופץ בהקדם לחברי המועצה.

רצה חבר המועצה לערער על הפרוטוקול יפנה למזכיר הרשות המקומית והדברים יובאו בפני המועצה בתחילת הישיבה הבאה. אם התקבל הערעור יתוקן הפרוטוקול. היו חילוקי דעות -  תכריע המועצה בהצבעה. הפרוטוקול המאושר, לרבות ההחלטות, עומדים לרשות הציבור, מאחר והישיבות עצמן פתוחות לציבור. נוהל מיוחד קיים לגבי ישיבות סגורות.

הכלים אשר בידי חבר המועצה: הסמכויות המפורשות של המועצה יתוארו במפורט להלן. במסגרתן יכול חבר המועצה להתבטא, אם בהשתתפות בדיונים ואם בהצבעתו. התקנון מסדיר באופן מפורט את האפשרויות של כל חבר מועצה להשתתף בדיונים ולהסביר את עמדתו במסגרת הזמן שהוקצה לכל חבר, להציע הצעות החלטה ולדרוש להעמידן להצבעה.  לאחר מכן הוא יכול להבטיח כי פעילות זאת תקבל ביטוי מספיק בפרוטוקול.

יחד עם זאת, ניתן לראות כי ההשתתפות בדיונים ואף בוועדות (שיפורטו בסעיף הבא) עשויה להיות בלתי מספקת. יתכן שהוא חפץ לקדם נושאים או לעקוב באורח מפורט אחרי עניינים הקרובים לליבו, או הנחשבים בצד הציבורי שלהם. החוק והנוהג מאפשרים לחבר המועצה מספר אמצעים נוספים של פעילות. האמצעים מתבססים על חובת המועצה להתנהל לא רק דמוקרטית, כמתבטא ביכולת להציע ולהצביע, אלא גם בשקיפות מלאה. במסגרת שני עקרונות אלו יכול וזכאי חבר המועצה:

  •  לגילוי מסמכים. ראשית, חבר המועצה חשוף למידע רב מדוחות ופרוטוקולים ומסמכים אחרים העומדים לרשותו. לקראת ישיבות המועצה והוועדות ודיונים פנימיים או פומביים נצבר חומר רב. עיון מושכל בחומר עשוי לחשוף נושאים הראויים לתשומת-לב! שנית, חבר המועצה רשאי לעיין בכל מסמך ופנקס הנמצא ברשות המקומית ואשר אין בו מידע הנוגע בזכויות או חובות של הפרט והצגתו אסורה כדי לא לפגוע בזכויות הפרט. כך עשוי חבר המועצה להגיע למסמכים אשר לא נמצאו חשובים דים להפצה, או שבמכוון נמנעה חשיפתם, בשל מידע רגיש או בלתי-נעים,  או המעלה נושא שאין לו פתרון זמין.

  • להגיש שאילתות לראש הרשות המקומית: בנושאים שבהם הוא מבקש מידע ותגובה לעניינים המחייבים, לדעתו של חבר המועצה, תשומת-לב המועצה והציבור. מספר השאילתות מוגבל, אך ראש הרשות המקומית חייב בתשובה והחומר מופץ לחברי המועצה ודרכם לציבור.

  • להגיש הצעה לסדר היום: חבר המועצה יכול להציע למועצה להעלות נושא שנראה לו חשוב לדיון במועצה. עליו להפנות את הצעתו לראש הרשות המקומית, לא יאוחר מ-48 שעות לפני ישיבת המועצה. כזכור, ראש הרשות המקומית, מכהן כיו"ר המועצה, קובע את סדר היום. ניתן לכלול בישיבת המועצה עד 4 הצעות לסדר היום. ראש הרשות המקומית (כיו"ר המועצה) יבחר אילו מן ההצעות יעלו לדיון. עליו להתחשב בסדר הגשת ההצעות ובגודלן של הסיעות ולהעדיף סיעות שאינן מיוצגות בהנהלה. ההצעות, שבדעתו להעלות, נמסרות בסדר היום. חבר המועצה, שהצעתו לא קיבלה עדיפות, יכול לערער בתחילת הישיבה בהצגה של 5 דקות ויקבל תשובה. לאחריה מכריעה המועצה אם הצעתו תוקדם. לאחר מכן יוכל מי שהצעתו נרשמה בסדר היום, לנמק אותה ב-10 דקות ומי שמתנגד לכך יקבל זמן דומה. המועצה תכריע בהצבעה אם לקבל את ההצעה לכלול את הנושא בסדר היום. אם ההצבעה מחייבת זאת, ייכלל הנושא בסדר היום לישיבה הנוכחית אם הזמן יספיק לכך - או באחרת. בכל מקרה מובאת לידיעת המועצה הרשימה המלאה של ההצעות להעלות נושאים לסדר היום, גם אם הדיון בהן נדחה. כך יכול חבר מועצה לנסות להשיג דיון והחלטות בעניינים אשר נראים לו חשובים וראש הרשות המקומית לא הביאם ביוזמתו.

למסור הודעה אישית: חבר המועצה, שסבור כי דבריו לא הובנו  כראוי, או "הוצאו מהקשרם", יכול לבקש למסור הודעה-אישית. בהודעה זו הוא יכול גם להפריך האשמות שהופנו כלפיו. להודעה ניתנות עד 5 דקות וההודעות נמסרות בסוף הישיבה בדרך כלל.

סמכויות המועצה: בראשות הרשות המקומית קיימים שני אורגנים נבחרים, המועצה וראש הרשות המקומית. שלא כבמבנה פרלמנטארי, אין ראש המועצה המקומיתמתמנה או מתאשר ע"י המועצה. הוא ממלא את תפקידיו כמוציא לפועל של תפקידי הרשות המקומית בתוקף הסמכויות הנתונות לו. במצב זה יש להדגיש בתוקף רב את הסמכויות הנתונות למועצה: אישור ההחלטות המרכזיות, הסמכות לפקח, במידה רבה, על פעולות ראש הרשות המקומית ואף להתריע על המצב במקרים קיצוניים.

הבסיס לסמכויות המועצה של עירייה הוא בסעיף 26 לפקודת העיריות: "למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי דין"

להלן מובאים הנושאים העיקריים אשר חייבים התייחסות מפורשת של המועצה. בסעיף נפרד ידון מעמדה הציבורי המחייב של המועצה: סדרה של מינויים טעונים אישור המועצה, בהם סגני ראש הרשות המקומית וממלא-מקומו. בעלי התפקידים הבכירים שחייבים למנות: מזכיר, גזבר, מהנדס, מפקח-תברואה, רופא ורופא-וטרינרי ויועץ משפטי. המועצה תמנה  מבקר לרשות המקומית. פיטורי כל אחד מאלו וכן פיטורי עובדים של הרשות המקומית טעונים אישור מועצה בהליך מתאים. כמו כן נחוץ אישור המועצה להאצלת תפקידים של ראש הרשות המקומית  לסגן או חבר-הנהלה או אחר. באמצעות סמכויות אלו מקיימת המועצה פיקוח על מנוי צמרת ההנהגה והניהול של הרשות המקומית.  "מועצה רשאית להתקין חוקי-עזר", על מנת להסדיר עניינים אשר מחובתה או סמכותה לטפל בהם. במסגרת זו היא יכולה לקבוע אגרות והיטלים הנחוצים למימון השקעה, או שירות אשר היא מבצעת. על פי החוק אין חוק-עזר טעון אישור שר הפנים, אולם שמורה לו הסמכות לעכב פרסום חוק-עזר, שנראה לו שאינו לטובת הציבור ולדרוש עיון נוסף. כן דורש משרד הפנים כי לכל אגרה והיטל יצורף תחשיב כלכלי המוכיח כי השיעורים שנקבעו נחוצים למימון הפעילות הנדרשת. לפיכך, מן הראוי לדון מראש עם משרד הפנים, על מנת להבטיח כי לא יחולו עיכובים בפרסום חוק העזר (וכן לגבי חוקי עזר הטעונים אישור שר נוסף כמו שר התחבורה או השר לאיכות הסביבה). הצד המשפטי ייבדק גם במשרד המשפטים לפני פרסום הנורמות המחייבות בדרך של חוק-עזר. מעשית, היקף החקיקה אינו גבוה, כיוון שתשתית חוקי-העזר קיימת זה מכבר ברשויות המקומיות.


  • חקיקה: "מועצה רשאית להתקין חוקי-עזר", על מנת להסדיר עניינים אשר מחובתה או סמכותה לטפל בהם. במסגרת זו היא יכולה לקבוע אגרות והיטלים הנחוצים למימון השקעה, או שירות אשר היא מבצעת. על פי החוק אין חוק-עזר טעון אישור שר הפנים, אולם שמורה לו הסמכות לעכב פרסום חוק-עזר, שנראה לו שאינו לטובת הציבור ולדרוש עיון נוסף. כן דורש משרד הפנים כי לכל אגרה והיטל יצורף תחשיב כלכלי המוכיח כי השיעורים שנקבעו נחוצים למימון הפעילות הנדרשת. לפיכך, מן הראוי לדון מראש עם משרד הפנים, על מנת להבטיח כי לא יחולו עיכובים בפרסום חוק העזר (וכן לגבי חוקי עזר הטעונים אישור שר נוסף כמו שר התחבורה או השר לאיכות הסביבה). הצד המשפטי ייבדק גם במשרד המשפטים לפני פרסום הנורמות המחייבות בדרך של חוק-עזר. מעשית, היקף החקיקה אינו גבוה, כיוון שתשתית חוקי-העזר קיימת זה מכבר ברשויות המקומיות.

  • מינויים והאצלת תפקידים: סדרה של מינויים טעונים אישור המועצה, בהם סגני ראש הרשות המקומית וממלא-מקומו. בעלי התפקידים הבכירים שחייבים למנות: מזכיר, גזבר, מהנדס, מפקח-תברואה, רופא ורופא-וטרינרי ויועץ משפטי. המועצה תמנה  מבקר לרשות המקומית. פיטורי כל אחד מאלו וכן פיטורי עובדים של הרשות המקומית טעונים אישור מועצה בהליך מתאים. כמו כן נחוץ אישור המועצה להאצלת תפקידים של ראש הרשות המקומית  לסגן או חבר-הנהלה או אחר. באמצעות סמכויות אלו מקיימת המועצה פיקוח על מנוי צמרת ההנהגה והניהול של הרשות המקומית.

  • ועדת-תכנון: המועצה של עירייה מהווה, בדרך כלל, "ועדה מקומית לתכנון" על פי חוק התכנון והבניה. בתפקיד זה שותפה המועצה לעיצוב פני העיר מההיבט הפיזי והן מההיבטים החברתיים והכלכליים. במקרים אחרים המועצה ממנה את נציגיה לוועדת-תכנון-מרחבית.

  • אישור התקציב: כל ההוצאות של הרשות המקומית, לפעילות שוטפת ולהשקעות, טעונות אישור מוקדם של המועצה בתקציב. ראש הרשות המקומית  חייב להגיש למועצה בכל שנה, בעוד מועד, את התקציב הרגיל. התקציב הבלתי רגיל מוגש על פי פרויקטים. המועצה יכולה לאשר, עם או בלי שינויים, או להימנע מלאשר. במקרה האחרון ימשיך לחול התקציב הרגיל שקדם בשנה. אולם, על פי חוק ההסדרים למשק משנת 2004, אם לא אושר התקציב על ידי המועצה עד תום שלושה חודשים מתחילת השנה "תסתיים כהונת המועצה וראש המועצה, כפי שיורה שר הפנים". לשר הפנים סמכות להעניק ארכה מסוימת, אם נוכח כי ננקטים צעדים רציניים לאישור התקציב. פיזור המועצה מחייב הודעת שר הפנים. באפשרותו לפזר את המועצה ולהותיר את ראש-הרשות המקומית, או לסלק את ראש הרשות המקומית ולהותיר את המועצה – בהתחשב בדרכי פעילותם לקידום עייני המועצה. שר הפנים יכול לאשר תב"ר (תקציב בלתי רגיל, בדרך כלל תקציב לפיתוח) גם ללא אישור המועצה!
    בכל מקרה, התקציב קובע את היקף ההוצאות שמותר לרשות מקומית להוציא על פי המטרות שנקבעו (ולא יותר). קביעה זו מבטאת את יעדי הרשות המקומית, את ביצוע חובותיה ואת המשאבים אשר עומדים לרשותה. המועצה שותפה במערכת החלטות אלו!

  • נושאים פיננסיים: המועצה קובעת את שיעורי הארנונה הכללית, סדרי התשלומים ומערכת ההנחות. בנושאים אלו גמישות ההחלטה שנותרה לרשויות המקומיות – נמוכה מאוד. כמו כן המועצה מאשרת קבלת מלוות ואשראי לטווח-קצר, דרכי השקעת עודפים כאשר הם קיימים, וכן זכות חתימה על מסמכים מטעם ראש הרשות המקומית והגזבר על פי הצעותיהם.נושאים פיננסיים: המועצה קובעת את שיעורי הארנונה הכללית, סדרי התשלומים ומערכת ההנחות. בנושאים אלו גמישות ההחלטה שנותרה לרשויות המקומיות – נמוכה מאוד. כמו כן המועצה מאשרת קבלת מלוות ואשראי לטווח-קצר, דרכי השקעת עודפים כאשר הם קיימים, וכן זכות חתימה על מסמכים מטעם ראש הרשות המקומית והגזבר על פי הצעותיהם.
    לתשומת לב המעיין בפרק זה: תוכן הפרק הוא ברמה עקרונית וכללית. לידיעה מדויקת של הפרטים יש לעיין בסעיפי החוקים והתקנות ולהיעזר במזכיר וביועץ המשפטי של הרשות המקומית!

  • עשייה במקרקעין: רשות מקומית רשאית למכור, להחליף, למשכן ולערוך פעולות במקרקעין השייכים לה. החלטה על פעולות אלו הן באישור המועצה ולאחר מכן אישור שר-הפנים.

  • הקמת חברות ועמותות: רשות מקומית רשאית להחליט על הקמת חברות או עמותות עירוניות או להשתתף בהקמתן. על ההקמה תחליט המועצה והיא זו שתמנה את נציגי הרשות המקומית שאינם חייבים להיות חברי המועצה. אלו שייבחרו, ישקפו את ההרכב הסיעתי. כן ממנה המועצה את נציגי הרשות המקומית למועצה של איגוד-ערים.

  • תמיכות: ברשות מקומית פועלת ועדה לבחינת בקשות לתמיכה תקציבית לתאגידים ציבוריים. המלצותיה טעונות אישור המועצה (בנוסף להקצבות הסכומים בתקציב).

  • אישורים שונים: בחוקים אחדים נדרש אישור מועצת הרשות המקומית לפעולות מנהליות וכספיות, כמו אישור תנאי-עבודה לעובדי הרשות המקומית (כיום כמעט הכול מוסדר בהסכמי עבודה קיבוציים), אישור עבודות-חוץ לעובדים קבועים, מינוי רואה-חשבון (למעשה ממנה משרד הפנים את הרו"ח) ועוד.

  • ביקורת ופיקוח: המועצה מקבלת מראש הרשות המקומית דוחות כספיים, דוחות פעילות, דו"ח כספי מבוקר ומסקנות ועדה לענייני-ביקורת בעניין דו"ח מבקר-הרשות המקומית. המועצה חייבת לדון בבדוחות הנ"ל. המועצה בוחרת את מבקר-הרשות. תכנית העבודה שלו ותנאי עבודתו נקבעים ע"י ועדת הביקורת והמועצה. המועצה חייבת בבחירת ועדת ביקורת (להלן תיאור נוסף).

  • נושאים עקרוניים: על פי החוק נדרש כי בקשה להקמת חברה, או עמותה, או בקשה לשינוי תחום השיפוט – יהיו בהחלטות מפורשות של מליאת המועצה. משרד הפנים קבע נהלים מחייבים בעניין. ההוראות מתייחסות גם לשינויים בתקנון, מבנה ההון, שותפות עם גורמים אחרים ועוד – בכל הנוגע לחברות ועמותות.

לסיכום הצד הציבורי של פעילות המועצה: מבנה המשטר של הרשות המקומית מפריד את ניהול הפעילות מסמכות המועצה. ראש הרשות המקומית"יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העירייה .... יבוצעו כראוי". אולם בידי המועצה נותרו ההחלטות המרכזיות כמו חקיקה, תקציב, תשלומי-חובה ומינויים. ובידה כלים מסוימים לביקורת ופיקוח.

במועצה נבחרי הציבור ומן הראוי שראש הרשות המקומיתישתף אותם בפעילות ככל האפשר, לא רק בנושאים המחייבים אישור אלא גם בדיווח, בצוותים ובועדות, ובשיקול-דעת שנחוץ לפני קביעת מדיניות. רצוי קירוב החברים המתעניינים בנושא מסוים כך שיוכלו לסייע ברעיונות ושיקולים רלוונטיים. לראש הרשות המקומית ולצמרת המנהלית עדיפות, בדרך כלל, במידע ובכלים מקצועיים. לכן, קטן החשש מפגיעה מצד המועצה. סיבה נוספת לכך שראש הרשות ידאג לשקיפות ההחלטות והפעולות של המועצה.

יש מצבים של מועצה לעומתית (רוב נגד ראש הרשות המקומית במועצה), אך גם במצב זה אין טעם "לבזות" את המועצה או "לבוז" לחבריה. מאחר ופעולות המועצה נמשכות, אפשר להמשיך ולהביא למועצה הצעות החלטה לפיתוח הישוב, בוועדת-תכנון, בתקציבי-פיתוח וקבלת הלוואות. בדרך כלל לא יוכל חבר מועצה להצביע נגד ולהיות מוצג כמונע את הפיתוח.

ככלל, מומלץ לפעול לשיתוף מרב חברי המועצה,  בתנאי שאין לכך מחיר קואליציוני משמעותי. אפשר להיעזר בשווי-המשקל הנובע מ"כללי-המשחק", שנקבעו מתוך ידיעה כי ראש הרשות המקומיתממשיך בכהונתו ובפעילות. בידיו לשתף את חברי המועצה בגישה מרחיבה של קבלת תמיכה, קבלת עצה ונטילת חלק אמיתי.


פעילות ועדות המועצה

בפרק הקודם נידונו סמכויות המועצה והכלים שבידי חבריה. בפרק זה יתוארו אפשרויות הפעולה של "ועדות-המועצה". מועצה חייבת למנות ועדות מטעמה לנושאים מוגדרים, המועצה רשאית למנות ועדות לנושאים מסוימים אחרים.

סמכותן של חלק מן הוועדות היא לייעץ לראש הרשות המקומית, אחרות מציעות מסקנות למועצה. יש וועדות חובה שהמלצותיהן מוגשות למועצה, או לראש הרשות המקומיתואחרות, שהחלטותיהן מהוות את ההחלטה המחייבת את הרשות המקומית. להלן יוצגו הוועדות המתבקשות למינוי לפי החתכים שצוינו.

ככלל, מינוי הוועדות הוא בשיקול-דעת של המועצה פרט לאלו אשר חובה למנות על פי החוקים והתקנות.

ועדות חובה

ועדת הנהלה: ועדת חובה במועצה מקומית או אזורית אך ועדת-רשות בעירייה. בוועדה זו חברים ראש הרשות המקומית, סגניו וחברי מועצה נוספים. תפקידה, במועצה מקומית ואזורית, הוא לסייע בניהול עניני המועצה, לתאם את עבודת הוועדות, לפקח על ביצוע החלטות המועצה והוועדות ולייעץ לראש הרשות המקומית. בעירייה, תפקידה הוא לייעץ לראש העירייה בביצוע תפקידיו ולטפל בנושאים שלא נתמנו להן ועדות נפרדות.

ועדת כספים: ועדת-חובה בעירייה אך ועדת-רשות במועצה מקומית ואזורית. חבריה הם מקרב חברי המועצה ובהם לפחות אחד מסיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה. הוועדה תדון בכל הנושאים הכספיים. ראש הרשות המקומיתחייב להציג בפניה את התקציב לפני הבאתו לדיון במועצה. לוועדה אין סמכויות להחליט, אך הערותיה מגיעות לידיעת המועצה ועשויות לכוון את ההחלטות. למעשה, בשל הפורום המצומצם והמתמחה ניתן לדון בה ביתר עומק וביתר פירוט וכך להביא בפני המועצה הצעות מסוכמות בחלקן. הדבר חשוב בשל הצורך לעקוב באופן מתמיד אחר המצב הכספי ולהתאים את פעילות המועצה בהתאם.

ועדת-משנה לתכנון ובניה: רשויות מקומיות גדולות הן, לעיתים, במעמד של "ועדה מקומית לתכנון". ברשויות מקומיות אלו חייבת המועצה לבחור ועדת-משנה-לתכנון אשר יהיו לה כל הסמכויות והתפקידים של הוועדה המקומית. חבריה או חברי המועצה עשויים לדרוש כי החלטות מסוימות יחזרו וידונו במליאת ה"וועדה-המקומית-לתכנון". בוועדת המשנה יהיו בין 6 ל 10 חברים ובהם ראש הרשות המקומית, או סגנו.

ועדה לענייני ביקורת בעיריות וועדת ביקורת במועצות מקומיות/אזוריות: תפקידה העיקרי לדון בדוחות של מבקר-הרשות המקומית, רואה החשבון שמגיש את ביקרות הדוחות הכספיים ואלו של משרד מבקר המדינה ולהציע מסקנות. כמו כן, עליה לעקוב אחר תכנית העבודה של המבקר, תיקון הליקויים ותקינות הניהול. במועצה מקומית ואזורית הוועדה עשויה ליזום פעולות ביקורת. חברי הוועדה הם חברי המועצה. מספרם בין 3 ל-5 במועצה מקומית ובמועצה אזורית, ועד 7 בעירייה והם ישקפו את ההרכב הסיעתי. יושב-ראש הוועדה לא יהיה מסיעת ראש הרשות המקומיתוחבריה לא יהיו ראש הרשות המקומית, סגניו וחברי ההנהלה!

ועדת מל"ח: מנהלת את ההכנות של תפקוד הישוב בשעת חירום ומפעילה את המשק אם נקבעה שעת-חירום. בוועדה חברי המועצה ובראשה ראש הרשות המקומית. היא עומדת בקשר עם רשויות מל"ח במחוז ובמרכז ומתאמת שלוחות מקומיות של הרשויות המקצועיות של "משק-לשעת-חירום" ובהם פס"ח (פנוי-סעד חללים) שהיא מקומית.

ועדת בטחון: מתקיימת ברשויות מקומיות המפעילות משמר-אזרחי או שירות בטחון אחר. בוועדה שותפים נציגי שרי הביטחון, בטחון-פנים, החינוך והתרבות ועוד. הוועדה מייעצת בהפעלת השירותים.

ועדת ערר על קביעת ארנונה-כללית: מורכבת מחברי-מועצה, או מי שזכאים להיבחר. הוועדה בוחנת עררים של תושבי הרשות המקומית, או בעלי עסקים הטוענים כי חלו טעויות בדרך חישוב חיוב הארנונה –במדידה, או בסיווג השימוש, בסוג הבניין, או האזור ועוד. החלטותיה אינם מחייבות דיון במועצה.

ועדת הנחות: לרשות מקומית סמכות להעניק הנחות בחיובי הארנונה הכללית. עקרונות ההנחות וגבולותיהן נקבעו בתקנות ועיקרם מתבסס על ההכנסה לנפש של המשפחה. קביעת הזכאות וחישוב הנחות אלו הוא בסמכות מנהל הכספים. אולם קיימים מקרים בהם חייב נקלע להוצאות בנסיבות שלא נחזו בתקנות, אלו נדונות ע"י ועדת-ההנחות. הרכבה של ועדה זו כולל חברי מועצה וכן נציגי הגזברות, היועץ המשפטי והאגף לשירותים חברתיים. החלטותיה אינן מחייבות אישור נוסף. אולם, אם דנה הוועדה בהצעות למחיקת חובות שאינם ניתנים לגביה – נחוץ אישור שר-הפנים.

ועדת רכש ובלאי, או ועדת קניות: רשות מקומית חייבת למנות מנהל יחידת רכש ואספקה ולידו וועדה לרכש ואספקה, או ועדת-קניות. הוועדה כוללת חברי מועצה ועובדי הרשות המקומית. תפקידה לאשר את תכניות הרכש, דרכי הרכישה (מכרזים וכו'), לפקח על רישומי המצאי (אינוונטר)  והמלאי במחסנים והחלפת הציוד המתבלה.

ועדת מכרזים: רכישת טובין, שירותים ומקרקעין (וכן מכירתם), הזמנת ביצוע עבודות - אלה טעונים, בדרך כלל, מכרז. ועדת המכרזים המורכבת מחברי המועצה, ללא ראש הרשות המקומית, אך בדרך שמשקפת את הרכב המועצה וכוללת חבר מסיעה שאינה סיעת ראש המועצה - מנהלת את תהליכי המכרזים. עליה לאשר את נוסחי המכרזים ותוכנם, את מועדי הפרסום, קבלת ההצעות ובחינתם בסיוע מומחים. הוועדה מחליטה מי הזוכה במכרז ומגישה לראש הרשות המקומיתלביצוע (או שינוי אם יש לו טעמים מוצדקים).

ועדת תמיכות: רשות מקומית רשאית להעניק תמיכות תקציביות לתאגידים שלא למטרות רווח, הפועלים בתחומיה למטרות אשר בתחומי סמכותה. המדובר בהעברות כלליות ולא לרכישת שירותים ופעילויות, שנעשים בדרך של מכרזים והתקשרויות מסודרות. הקצאת התמיכות חייבת להיות על פי אמות מידה שוויוניות והוגנות התורמות לקידום המטרות ומאפשרות הזדמנות לכל התאגידים הפועלים בנושא. קביעת הקריטריונים, בחינת הבקשות וההצעות להקצאת הסכומים נעשים בידי ועדת-תמיכות, שכוללת 3-5 חברי מועצה ובישיבותיה ישתתפו הגזבר והיועץ המשפטי. הצעותיה נמסרות לאישור המועצה.

ועדה חקלאית: בישובים שבהם קרקע חקלאית פעילה בהיקף מסוים מחייבת את המועצה להקים ועדה חקלאית. 2/3 מחבריה נבחרים בידי החקלאים ו 1/3 בידי המועצה. הוועדה מוסמכת להעיר את הערותיה בכל נושא חקלאי וכן להציע הקצאת חלק מסכומי הארנונה הנגבית מנכסים חקלאיים. אם הצעותיה אינן מתקבלות היא יכולה לערער בפני שר-הפנים. ועדות כאלה אינן בעלי משמעות רבה עם התמעטות השטחים החקלאיים בתחומי הערים.

ועדות רשות

המועצה רשאית להקים ועדות לנושאים שונים ומהן ועדות קבועות או ועדות לנושא חולף. הנושאים אינם מוגדרים ובכל מקרה סמכותן של הועדות היא לייעץ. אכן, ניתן להעביר לוועדה סמכויות מטעם ראש הרשות המקומיתאו המועצה, אולם, בדרך שניתנו ניתן ליטול אותן. לפיכך, יש טעם בעבודת ועדה בעיקר כאשר היא מקובלת על ראש הרשות המקומיתועל הנהלתה.

הנושאים המרכזיים אשר מקובלים למינוי ועדות הם: חינוך, תרבות, נוער וספורט,  וכן רווחה לרבות קשישים, איכות הסביבה ונושאים כלליים.

כדאי להיעזר בוועדות לנושאים מוגדרים אשר זקוקים לתשומת-לב או להתמחות והתמדה כמו – "תחבורה, בטיחות בדרכים ותמרור", "שמות רחובות", וכדומה.

הצד הציבורי של פעילות הוועדות

ועדות המועצה מחויבות בחלקן וממלאות תפקיד ציבורי ודמוקרטי בחלק אחר. הדבר מתבטא גם באפשרות למנות עד 75% מחבריהן  (של אלו שהרכבן לא נקבע בדין) מבין כאלו הזכאים להיבחר למועצה והומלצו ע"י הסיעות כדי לשמר את ההרכב היחסי.

יתרונות אחדים לעבודת הוועדות:

  • האפשרות לרתום אנשים רבים לעבודה הציבורית-העירונית.

  • האפשרות להעניק סיפוק לאלו המעוניינים להיות יושבי-ראש וכדומה.

  • האפשרות לברר נושאים בדרך יותר מעמיקה ומקצועית.

  • שיתוף רבים מאנשי הציבור באחריות למדיניות ולהחלטות.

  • נגישות רבה יותר לציבור ולסקטורים שונים.

בדרך מושכלת עשויים ראש הרשות המקומיתוהנהלת הקואליציה שלו להפיק תועלת רבה משותפות-אמת עם נבחרי הציבור. יחד עם זה, עליהם להישמר מיצירת מרכזי-עוצמה אשר יהוו מוקדי הפרעה למדיניות ולאסטרטגיה, שראש הרשות המקומיתמבקש להוביל. אכן, זכותם הדמוקרטית של חברי המועצה להעלות בכל דרך את השגותיהם והצעותיהם. אולם, אין חובת הנהלת הרשות המקומית להעמיד במות מעבר לנדרש, לדעתם, לבירור אמיתי וכן של הנושאים הטעונים בירור לטובת תושב י-העיר.  לכן, יש לעודד פעילות ועדות ולמצות את היתרונות.

חזרה למצא טיפים בספר