סעיף 249 (30) לפקודת העיריות (נוסח חדש), וסעיפים מקבילים בפקודת (צו) המועצות המקומיות והאזוריות מסמיך עירייה, בין היתר, לייסד חברה.

לשם מה זקוקה רשות מקומית לחברה עירונית?

בפרק העוסק בנושא האסטרטגיה מוסבר בהרחבה כיצד יכול ראש רשות מקומית להפוך את החזון שלו למציאות. ללא ספק, אחד הכלים החשובים אשר יכולים לסייע לראש הרשות המקומית להפוך מרכיבים שונים בחזון שלו למציאות היא החברה הכלכלית. אולם, באמירה זו לא די כדי לענות על השאלה למה דווקא חברה כלכלית? שכן, ניתן לחשוב שהרשות המקומית, כגוף בעל יכולות מגוונות וסמכויות רבות, יכולה לתת מענה רחב ביותר לכל הצרכים אותה ראש הרשות המקומית רוצה למלא.

חברות כלכליות עירוניות מתפקדות במערכת השלטון המקומי  למעלה מ-40 שנה. מאז 1985 אנו עדים להתפתחויות מעניינות, כאשר חברות עירוניות הצליחו לפתח מגוון רחב של פעילויות כלכלית, בהן הרשות המקומית התקשתה (ניתן למצוא דוגמאות מוצלחות הן בערים הגדולות: ירושלים, ת"א, חיפה וכן ברשויות מקומיות קטנות יחסית: כרמיאל).

על מנת למקד את הסיבות לצורך בהפעלת חברה כלכלית עירונית, נציין מספר יתרונות בביצוע משימות דווקא באמצעות חברה כלכלית עירונית:

1. קידום משימות הדורשות הפרדה והתמקדות

יש ורשות מקומית חייבת להתמקד בנושא מסוים ולקדמו. קידום הנושא במסגרת הרשות המקומית במחלקה רגילה, לא תאפשר את ההפרדה וההתמקדות הנחוצים. לדוגמא, כאשר רשות מקומית נזקקת לרפורמה מקיפה במערכות המים והביוב, בהקשר להרחבה מאסיבית של הישוב. במצב כזה כל הפיתוח עלול להיבלם, כל עוד נושאים אלו אינם פתורים. הפרדת המשימה תבטיח התמקדות, התמקצעות, איגום משאבים ועוד…(בקיצור תבטיח תוצאות!)קידום פעולות שאינן בעלות אופי שירותי קידום פעולות שאינן בעלות אופי שירותי

2.  קידום פעולות שאינן בעלות אופי שירותי – ציבורי מובהק

הרשות המקומית מתמחה באספקת שירותים ציבוריים. למרות המגוון הרחב מאוד של שירותים אלו אופיים נשמר ככאלה. כאשר הרשות המקומית רוצה להתמקד בעשייה בלתי שגרתית, כגון פיתוח תשתיות (מים, ביוב, כבישים, מדרכות, תיעול, הקמת מוסדות ציבור, פיתוח נכסים מניבים, קידום טכנולוגיות חדשות ועוד), היא זקוקה למערכת מתמחה, המסוגלת לתפקד בהצלחה בשוק הפרטי ולבצע זאת. חברות כלכליות רבות מבצעות פעולות אלו בהצלחה. ישנן חברות כלכליות עירוניות, שאף משתפות פעולה בעשייה זו עם החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי,  שגם היא צברה ניסיון מגוון בתחום.

3.  קידום פעולות בהן לרשות המקומית קיים קושי מבני – משפטי לתפקד

הרשות המקומית, שאת כל פעולותיה, מסדיר חוק, מוגבלת בעשייה בתחומים מסוימים. לדוגמא, ניתן להזכיר את תקנות רואה החשבון לעיריות. תקנות אלו מנחות את הרשויות המקומיות לצורת דיווח חשבונאי, השונה מזה המקובל בחברות, דבר המונע, למעשה, מרשות מקומית להנפיק את עצמה ו/או חלקים מפעילותה. אולם, רשות מקומית יכולה לבצע פעולות מימון בדרך של הנפקה באמצעות חברה עירונית. כמו כן, ניתן באמצעות חברה עירונית, להקים שותפות עם גופים פרטיים, מה שבאופן מעשי לא ניתן לעשות באופן ישיר עם עירייה (חובה לציין כי בשנים האחרונות מתבצעת פעולה מקיפה לשינוי התקינה החשבונאית במערך הרשויות המקומיות).

4.  המאפיינים המבניים – ארגוניים

בעוד, שלרשות המקומית  מבנה ממוסד, עם מערכת מגוונת של התחייבויות, הן למגוון של שירותים רוטניים והן לארגון עובדים, כמו גם למערכת תקציבית סגורה. הרי, שהחברה העירונית (כלכלית) היא ארגון בעל גמישות גבוהה בכל תחומי פעילותה. לכן היא יכולה לתפקד באופן משימתי מובהק.

מהם תחומי העיסוק, שחברה כלכלית של רשות מקומית יכולה להיות מעורבת בהן?

למעשה צווי ההקמה של החברות הכלכליות העירוניות מאפשרות להם לעסוק כמעט בכל תחום. מניהול שירותים, דרך הקמת שדות תעופה ועד פיתוח כל פרוייקט כלכלי. אולם, אם נרצה למקד יותר את העשייה של חברה כלכלית עירונית נוכל להצביע על ארבעה תחומי עיסוק עיקריים:  הקמת וניהול תשתיות; הקמת וניהול שותפויות ציבוריות – פרטיות; ניהול שירותים וגיוס משאבים. גם תחומים אלו הנם רחבים למדי.

הקמת וניהול תשתיות

• מערכות המים העירוניות
  
  
• מערכות הביוב
  
  
• דרכים (כבישים ומדרכות)
  
  
• תיעול
  
  
• תחבורה
  
  
• הקמת מוסדות ציבור, הפעלתם ואחזקתם
  
  
• הקמת אזורי תעסוקה וניהולם

    וכיוצא בזה…

הקמת וניהול שותפויות ציבוריות – פרטיות

• לפיתוח כולל (שותפות מלאה)
  
  
• לפרוייקטים ייעודיים (שותפות מוגבלת ו/או העברת זכויות –B.O.T,P.F.I,B.O.O)
  
  
• להקמת נכסים מניבים

גיוס משאבים

• בדרך של הנפקה (כללית או מיועדת)
  
  
• בדרך של ליווי פיננסי

ניהול שירותים

• הכנת מכרזים (מקובל לשתף פעולה עם החברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי)
  
  
• שירותי תברואה
  
  
• פיתוח תעסוקה
  
  
• תרבות ופנאי

    ועוד…

במה ראוי שחברה כלכלית עירונית תעסוק?

בתחום זה הדעות חלוקות. בצד אחד של הקשת נמצאים הטוענים כי החברה צריכה לעסוק רק בשירותים אותם אמורה הרשות המקומית לספק, אך יש יתרון לעשות זאת באמצעות גוף גמיש יותר ובעל אוריינטציה כלכלית. בצד השני של הקשת נמצאים הטוענים כי על חברה כלכלית לעסוק רק בפעולות כלכליות מובהקות כדוגמת קידום שותפויות עם המגזר הפרטי, הקמת נכסים מניבים וכיוצא בזה. גם בעולם המערבי אנו מוצאים מגוון רחב של עיסוקים בהן מעורבות חברות כלכליות וגם בהם חלו מהפכים במהלך השנים.

למשל באיטליה, שהייתה בין הראשונות בעולם בהקמת חברות עירוניות. החברות הראשונות, שקמו אחרי מלחמת העולם הראשונה והתרחבו לאחר השנייה, עסקו בתחומית שנראו כחיוניים לקיום (אספקת חלב וגז) ואילו היום, המטרות השתנו והעיסוקים מתמקדים בהקמת נכסים מניבים וכאלו המשתלבים עם מטרות אחרות של הרשות המקומית. כך ניתן למצוא חברה עירונית העוסקת בספנות ודייג כחלק ממאמץ כולל לפיתוח החקלאות והתיירות בעיר; חברה לייצור צמיגים; חברה לייצור ושיווק נעליים, כחלק מתעשיית התיירות הכוללת של איטליה.

בארה"ב נמצא חברות רבות לתחבורה וכן חברות העוסקות בפיתוח עירוני מקיף (פינוי בינוי, הקמת "ספינות דגל" פרוייקטים העשויים לשנות איכות של אזור).

בצרפת ניתן למצוא חברות עירוניות מקיפות הממלאות כמעט את כל הפונקציות של רשות מקומית, כדוגמת עיירת התיירות 'אלפ דואז' המופעלת כולה על ידי חברה עירונית; או הדוגמא הקיצונית של ספרד, העיר מונדרגון פועלת באמצעות קואופרטיב של תאגידים בהם שותפים כל תושבי העיר (באמצעות מניות).

נראה לנו כי החברה הכלכלית העירונית עשוייה להוות ראש חץ בהתחדשות כוללת של העיר, בשילוב טכנולוגיות חדשות וגישות חדשות לקידום איכות חיים כוללת בעיר. החברות הכלכליות בישראל עשויות להוביל משימות לאומיות כגון קידום השימוש באנרגיה ירוקה ועד לפיתוח עיר בעלת מאפיינים חדשים של חיים וסביבה בני קיימא.

לסיכום

החברה הכלכלית העירונית הנה גוף עם מגוון רחב של יכולות. תוצאות פעולותיה נגזרות מהאסטרטגיה שנקבעת לה ומהמשימות שמוטלות עליה. אולם, לא פחות חשוב מכך שניהול החברה יהיה מקצועי, ושאת תפקיד המנכ"ל לא יעניקו כמתת פוליטי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. הניסיון מלמד כי באותן רשויות מקומיות בהן הניהול היה מקצועי, והאסטרטגיה הייתה ממוקדת  - התוצאות היו ראויות.